אקלום וקירור ספורטאים

החודש התקיים הכנס השנתי של ארגון ACSM.  בין שלל ההרצאות המעניינות, היו לא מעט הרצאות בנושא תחרויות בתנאי טמפרטורה גבוהים ובלחות גבוהה.

העיסוק באקלום וקירור ספורטאים נמצא בחזית המחקר וזאת בשל ההיערכות של המדינות לקראת המשחקים בטוקיו 2020. טוקיו “נהנית” מטמפרטורת שיא בחודש אוגוסט של 35 מעלות ומאחוזי לחות של למעלה מ 70% ו- 30% סיכוי לגשם. לספורטאים הפראלימפיים יש יתרון קל על האולימפיים מכיוון שבסוף אוגוסט, הטמפרטורות מתחילות לרדת וכך גם אחוזי הלחות. (המשחקים האולימפיים מתקיימים בסוף יולי תחילת אוגוסט והמשחקים הפראלימפיים מתקיימים בסוף אוגוסט תחילת ספטמבר)

במדינות שונות בהן יש אקלים קר יחסית, המעטפת המקצועית דנה בפרוטוקולים שונים כיצד ניתן לאקלם בצורה מיטבית את הספורטאים לקראת תחרות בתנאי חום גבוה.

בשיתוף פעולה עם פורום האקלים של הוועד האולימפי, הכנתי טבלה עם תאריכי התחרויות של הענפים המתקיימים בחוץ (טניס בכיסאות גלגלים, אופני יד, אתלטיקה, חתירה, קיאקים, טריאתלון) במשחקי טוקיו 2020. הטבלה נשלחה לשירות המטאורולוגי שהכין עבורנו טבלאות עם נתוני מזג האוויר בטוקיו בהתבסס על 6 השנים האחרונות:

מהטבלה ניתן לראות שבסוף אוגוסט עדין מתרחשים גלי חום כמו בשיא הקיץ, אך מנגד יש יותר מקרים של ימים נוחים / גשומים שבהם אין עומס חום לאורך כל שעות היום.

מהלך שנתי  של הטמפרטורות והמשקעים:

בשונה מישראל, בספטמבר בטוקיו כבר מורגשת התקררות ברורה ביחס לשיא הקיץ ובמקביל גם יש עליה בכמות העננות ושכיחות הגשם. עשרת הימים הראשונים של ספטמבר מאופיינים בטמפרטורה נמוכה בכמעלה ביחס לסוף אוגוסט ובכ -0.5-1.0 מעלות עומס חום.

במדינות שונות בהן יש אקלים קר יחסית, המעטפת המקצועית דנה בפרוטוקולים שונים כיצד ניתן לאקלם בצורה מיטבית את הספורטאים לקראת תחרות בתנאי חום גבוה. לנו הישראלים יש יתרון קל וזאת משום שהטמפרטורה הממוצעת באוגוסט בישראל באזור מישור החוף למשל, מאוד דומה לזו שבטוקיו, וגם אחוזי הלחות בישראל עשויים להיות אף גבוהים מאלה שצפויים להיות באוגוסט בטוקיו (בתל אביב, למשל, בחודש אוגוסט, אחוזי הלחות יכולים להגיע במקסימום ל 82% והמינימום הוא 60%). כך שאיקלום של הספורטאים לקראת המשחקים פחות רלוונטי עבורנו.

ומה לגבי קירור לפני/במהלך התחרות? פה דווקא יש מה לעשות. המחקרים מלמדים כי השפעת קירור של הגוף לפני תחרות בתנאי חום כבדים מיטיבה עם ביצועי הספורטאים. לצורך כך, ניתן להתבונן  בפילוח השעתי של נתוני הטמפרטורה ועומסי החום בטוקיו בסוף אוגוסט (2013 עד 2108) ולהתכונן בהתאם לתחרויות המתקיימות בשעות השיא:

מהתרשים ניתן לראות הקלה בערכי הטמפרטורה ועומס החום במועדי המשחקים הפראלימפיים בהשוואה לתאריכי המשחקים האולימפיים בשיא הקיץ. עומס החום הממוצע והחציוני אינו חורג בסוף אוגוסט מעומס חום בינוני בשעות 11-17, וביתר שעות הפעילות הוא מתון.

ישנה הסתברות לימים נטולי עומס חום, אך בכשליש מהימים שעות שיא היום מאופיינות בעומס חום כבד ובכ-10% מהמקרים אף קיצוני. בתחילת ספטמבר עומס חום קיצוני נדיר, אך עדין יש הסתברות נמוכה לעומס חום כבד בצהריים.

מכאן, שדווקא טכניקות קירור עשויות להיות אפקטיביות ורלוונטיות עבור ספורטאים בענפים המתקיימים בחוץ כגון: טניס בכיסאות גלגלים, אופניים, חתירה, קיאקים וכו’. מחקרים של טכניקות לקירור בוחנים כמה זמן לפני התחרות, לאיזה משך ואיזה אמצעי קירור הוא הכי אפקטיבי לענפים השונים ולמצבי בריאות שונים. מן הסתם, לספורטאים בעלי פגיעה גבוהה בחוט השדרה להם ליקויים בטרמורגולציה (זיעה מופחתת ויכולת קירור מוגבלת), קירור חיצוני מאוד קריטי בראש ובראשונה מטעמי בריאות (עוד לפני ההתייחסות לשיפור הביצועים).

הספרות מדווחת על תשעה אמצעי קירור מקובלים: ווסט קירור קל משקל, וסט קרח, שתיית מים קרים, בליעת קרח, קירור עם ג’ל מנטול, ריסוס הפנים של רוח/מים, ערכות קירור, טבילה במים קרים ושילוב שיטות שונות. ישנן שיטות שנחשבות לאגרסיביות וישנן שיטות שיותר “נסבלות” ועדיין אפקטיביות, למשל המחקרים מראים שעטיפת הראש והצוואר במגבת קרה (ספוגה במי קרח) אפקטיבית למדי ונסבלת בהשוואה לאמבטיות קרח למשל.

מכיוון ששיטות קירור הן אינדיבידואליות, יהיה נכון אם המאמנים ינסו לחשוף את הספורטאים שלהם בצורה הדרגתית ומבוקרת לפרוטוקלי קירור שונים כדי לבחון את השפעתם על הביצועים.

דוגמאות לאמצעי קירור:

ווסט קירור
ג’יל קירור לבליעה

 

Bongers, C. C., Hopman, M. T., & Eijsvogels, T. M. (2017). Cooling interventions for athletes: An overview of effectiveness, physiological mechanisms, and practical considerations. Temperature (Austin, Tex.), 4(1), 60–78.

לקריאה נוספת
שתפו
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
הירשמו לניוזלטר שלנו
כתבות נוספות

רשמים מתערוכת CES

והפעם, רשמים מתערוכת CES  בלאס וגאס. ד”ר אסנת פליס דואר, ראש תחום מדע וטכנולוגיות בוועד הפראלימפי, שבה מהתערוכה עם תובנות רבות והתלהבות גדולה, מהתערוכה בכלל

קרא עוד »

תובנות מכנס ECSS פראג 2019

בכנס למדעי הספורט שהתקיים החודש בפראג, היו בסך הכל שני מושבים שעסקו בספורט פראלימפי, אחד בנושא ספורט חורף ואחד שכלל הרצאות מתחומי דעת שונים. הרצאה

קרא עוד »