שירותי הפיזיותרפיה והרפואה המשלימה שניתנו במרפאה המרכזית בזמן המשחקים הפראלימפיים בריו 2016

במשחקים הפראלימפיים, הספורטאים, לאחר הכנה והיערכות של 4 שנים, נדרשים להגיע במיטבם –  הן מבחינה פיזית והן מבחינה מנטאלית. כל מי שאי פעם ליווה קבוצה של ספורטאים לתחרויות משמעותיות כמו המשחקים הפראלימפיים, יודע עד כמה אנשי הטיפול, קרי הפיזיותרפיסטים, המסאז’יסטים וכל מי שמספק שירותי תמיכה בזמן האירוע, עובדים קשה ואפילו קשה מאוד כדי להעניק לספורטאים את השירות הטוב ביותר, הזמין ביותר והמקצועי ביותר.

החודש פורסם מחקר רטרוספקטיבי שתיאר את הטיפולים הפיזיותרפיים שניתנו במרפאה המרכזית בזמן המשחקים בריו 2016.

מערך הטיפול הפיזיותרפי במהלך המשחקים הפראלימפיים צריך להציע את ההתערבויות הטובות ביותר למניעה, שיקום ותמיכה בספורטאי הפצוע. הטיפול הנכון במרפאה יכול להשפיע על הביצועים של הספורטאים והבאתם לרמת התחרות הנדרשת במשחקים הפראלימפיים.

הבנת הדרישות מהמטפלים, תרחישי פציעה שכיחים, כמו גם שיטות טיפול אפקטיביות על סמך משחקים קודמים יכול לתרום בהכנת המרפאה לקראת המשחקים הבאים.

מטרת המחקר הייתה לאפיין את טיפולי הפיזיותרפיה שניתנו במרפאה, לכמת את מספר הטיפולים שניתנו ביממה, המדינות מהן הגיעו הספורטאים, ענפי הספורט, אזורים ואיברי גוף שטופלו, האבחון השכיח, הטיפול שהוצע ואופי ההתאוששות.

הנתונים נאספו בצורה אנונימית מבסיס הנתונים של הוועדה המארגנת המקומית.

שירותי הפיזיותרפיה במרפאה היו זמינים במשך 27 ימים כולל 3 ימים לאחר גמר התחרויות. הספורטאים יכלו להיעזר בשירותי המרפאה על מנת להעריך את הפציעה ולטפל בה, למנוע פציעות וכדי להמשיך ולשמר טיפול שהחל עוד קודם להגעה למשחקים.

בימים העמוסים ביותר (10 ל -13 בספטמבר), נדרשו כ 10 פיזיותרפיסטים,  10 מסאז’יסטים, 2 אוסטיאופתים ו -2 כירופרקטים בכל משמרת. יום העבודה היה מחולק לשתי משמרות, בין השעות 07:00 ל 15:30 ומ 15:00 עד 22:00. (הייתה חפיפה של חצי שעה להחלפת אינפורמציה ועדכונים).

כל הפניות למרפאה נרשמו וחולקו ל”ביקור ראשון” או “טיפולי המשך לאותה פציעה”. פציעות חדשות נחשבו שוב לביקור ראשון. פניה הוגדרה כפציעה כאשר הייתה הספורטאי התלונן על שריר / או מרכיב בשלד שבעתיו קיבל תשומת לב פיזיותרפית, זאת ללא קשר אם הספורטאי נאלץ להיעדר מתחרות או אימון, וזה כולל פציעה חדשה, פציעה חוזרת, ופציעה שלא שוקמה לחלוטין.

4,504 טיפולים/התערבויות ניתנו ל 399 ספורטאים (מ 74 מדינות) אשר הגיעו למרפאה. ספורטאים מענפי האתלטיקה והכדורעף בישיבה והרמת כוח היו הנפוצים ביותר מבחינת פציעות. האבחונים הכי שכיחים היו מתיחת שרירים וטנדונופתיה (דלקת גידים). הפגיעות במפרקים היו בעיקר נקעים, פריקות וקרע של רצועות. החזה, עמוד השדרה המותני, האגן והירך היו האזורים הנפוצים ביותר שנפגעו בקרב מי שהגיע למרפאה, ולאחר מכן הכתף והצוואר. מיו פאשיאל (שחרור רקמות רכות, פאשיאל מניפוליישן) ואלקטרותרפיה (שימוש באמצעים שונים המפיקים אנרגיה חשמלית, אלקטרומגנטית, אולטרסאונד או אנרגיית אור), היו הטיפולים הנפוצים ביותר להקלה על מצבי כאב.

האחוז הגבוה ביותר של ספורטאים אשר פנה לטיפול במרפאה היה מאפריקה ( 41% – 309 ספורטאים), אחריו מאסיה (26% – 194 ספורטאים), אחר כך מאמריקה (17% – 127 ספורטאים) ולבסוף אירופה (15% – 115 ספורטאים) ואושנייה (1% – 3 ספורטאים). במהלך המשחקים האולימפיים והפראלימפיים בריו 2016, המרפאה נחשבה גם למפעילת “תכנית רווחה”, שתפקידה לספק תמיכה לכל המשלחות, ובמיוחד לאלה שלא היו להן צוותי רפואה מקצועיים משלהם. עובדה זו נתמכת במספר הגבוה של ספורטאים מאפריקה אשר שהגיעו לקבלת טיפול במרפאה.

ייתכן שזו הייתה הזדמנות עבור אותם ספורטאים, להם אין גישה קבועה לאנשי מקצוע ולציוד רפואי מתקדם, לטפל בפציעות חדשות ובפציעות קודמות.

עובדה מעניינת נוספת היא שמרבית הספורטאים שהגיעו לקליניקה כדי לקבל טיפולי התאוששות (כגון: אמבטיות חמות, מסאז’ים, אמבטיות זרמים, אמבטיות קרח) היו אמריקאים. ייתכן שזה עניין של מודעות גבוהה יותר אך זוהי הנחה בלבד.

את הנבחרת הישראלית ליוו הרופא ד”ר רמי זק הפיזיוטרפיסטית: דוידה קוסף והמסאז’יסטית דורית משרקי. שאלנו את דוידה מספר שאלות:

האם בזמן המשחקים בריו, נעזרת בשירותי המרפאה הרב צוותים בכפר? 

“כן בהחלט״, היו לנו שני מקרים, אחד עם חשד לפצע לחץ שהיה זקוק להתערבות אחות ורופא. בסופו של דבר היה פינוי לבית חולים עם המשך ליווי רופא המשלחת.

במקרה השני היה חשש לדימום פנימי שדרש בדיקת דם של רופאה״.

האם נעזרת במכשור שהיה במרפאה?

“לא, הבאנו את כל הציוד הנדרש בעצמינו כולל מכשירי אלקטרותרפיה ולכן לא הזדקקנו למכשור מהמרפאה״.

 למה את חושבת שלא נעשה שימוש בטיפולי ההתאוששות במרפאה?

״הנושא עלה לדיון לפני המשחקים. וההחלטה שלנו היתה שבגלל שכל הדברים האלו לא ניתנים באופן שוטף לספורטאים בזמן ההכנה, חשבנו שלא יהיה נכון להתחיל טיפול לא מוכר דווקא בזמן המשחקים״.

Macedo, Guerino & F. Tadiello, Felipe & Medeiros, Leonardo & C. Antonelo, Márcio & A. Ferreira Alves, Marco & De Michelis Mendonça, Luciana. (2019). Physical Therapy Service Delivered in the Polyclinic During the Rio 2016 Paralympic Games. Physical Therapy in Sport. 36.

שתפו
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
הירשמו לניוזלטר שלנו
כתבות נוספות

רשמים מתערוכת CES

והפעם, רשמים מתערוכת CES  בלאס וגאס. ד”ר אסנת פליס דואר, ראש תחום מדע וטכנולוגיות בוועד הפראלימפי, שבה מהתערוכה עם תובנות רבות והתלהבות גדולה, מהתערוכה בכלל

קרא עוד »

תובנות מכנס ECSS פראג 2019

בכנס למדעי הספורט שהתקיים החודש בפראג, היו בסך הכל שני מושבים שעסקו בספורט פראלימפי, אחד בנושא ספורט חורף ואחד שכלל הרצאות מתחומי דעת שונים. הרצאה

קרא עוד »