שאלנו את המנהל המקצועי ד"ר רון בלוטין מספר שאלות שיעזרו לנו להבין איך עובדת שיטת הקריטריון.
מה זה קריטריון?
הקריטריונים בספורט ההישגי מהווים את תנאי הסף להשתתפות של ספורטאים בתחרויות
האם יש סוגי קריטריונים שונים?
ברוב התחרויות הבינלאומיות בענפים האישיים המדידים נקבע קריטריון סף שנקרא לרוב MQS
( MINIMUM QUALIFYING STANDART )
בענפים הלא מדידים כמו טניס, טניס שולחן וכו' לעיתים הקריטריון הוא על פי הדרוג העולמי לדוגמא: לאליפות העולם או למשחקים הפראלימפים בטניס שולחן מוזמנים הספורטאים לפי הדרוג העולמי שלהם ולעיתים בענפים מסויימים אין כלל קריטריון בינלאומי. במדינות רבות וגם בוועד הפראלימפי הישראלי ובהתאחדות הישראלית לספורט נכים נקבעים גם קריטריונים ישראלים לתחרויות הבכירות: אליפויות אירופה, אליפויות עולם והמשחקים הפראלימפים.
הקריטריונים הישראלים למשחקים הפראלימפים נקבעים על ידי מינהלת הספורט ההישגי ומאושרים בהנהלת הוועד הפראלימפי אחת ל 4 שנים.
הקריטריונים לאליפויות עולם ואירופה נקבעים על ידי הוועדות הענפיות, קריטריונים אלו הם לפעמים זהים לקריטריונים הבינלאומיים ולעיתים מחמירים יותר.
בענפים מסוימים כמו אתלטיקה ושחייה קיימים 2 קריטריונים בינלאומיים לרוב האליפויות – קריטריון A המחמיר וקריטריון B שקל יותר, כשהספורטאי נדרש להשיג קודם כל את קריטריון A המחמיר לפחות במקצוע אחד על מנת להשתתף באליפות אבל יוכל להתחרות במקצועות נוספים אם יקבע בהם את הקריטריון שיותר קל להשיג – קריטריון B.
למה חשוב הקריטריון?
הקריטריון הבינלאומי נועד על מנת לשמור ולהבטיח רמה הישגית גבוהה לאליפויות ולתחרויות בינלאומיות וכן להגביל את מספר הספורטאים המתחרים מבחינה ארגונית (בטוקיו 2020 הוגבל מספר הספורטאים שיתחרו ב 22 ענפים ל 4400 ובכל ענף נקבע מספר הספורטאים המירבי). הקריטריון הישראלי הנוסף שלעיתים מחמיר, נועד לוודא ייצוג מכובד וראוי ברמה גבוהה של הספורטאים הישראלים באליפות. הוועד הפראלימפי וההתאחדות ,כמדיניות של הוועדה המקצועית ומינהלת הספורט ההישגי ,לרוב מאשרים קריטריונים מקלים לספורטאים צעירים ולספורטאיות
האם זכור לך ספורטאי שהפתיע בקביעת הקריטריון?
כמה ימים לפני המשחקים הפראלימפים בריו 2016 קיבלנו הודעה שורוניקה גירנקו השחיינית קבעה את הקריטריון למשחקים והיא הצטרפה ברגע האחרון.
