על ספורטאיות, הריון ולידה

מורן סמואל הדהימה את כולם כשהצליחה להעפיל לגמר ולקטוף את תואר סגנית אלופת העולם 4 חודשים בלבד לאחר לידת בתה רום.

באליפות אירופה באתלטיקה, הקופצת למרחק קרולינה קוצ'רזיק, שברה את שיא העולם הפראלימפי וזאת פחות משנה מאז ילדה את בנה. כשנשאלה על ההישג אמרה: "בשנה החולפת נולד בני, אז אמרתי לעצמי, שאני חייבת לחזור חזקה יותר – אני חייבת להוכיח לעצמי שאני יותר חזקה משהייתי. התאמנתי כל כך חזק כדי לשבור את שיא העולם בקפיצה ואני מקדישה את השיא החדש שלי לבני".

גם במקרה של מורן וגם במקרה של קרולינה, המשפחה מהווה מוקד תמיכה ומוטיבציה להצליח ולעמוד ביעדים.

מאז ומתמיד, ספורטאיות שהשתתפו במשחקים, תכננו את ההריונות שלהם בהתאם לתחרויות הקריטריון והמשחקים עצמם. ידוע כי שנות השיא של ספורטאיות רבות, הן גם השנים של שיא הפוריות והמלצות הרופאים ללידות. מכיוון שלוח הזמנים מאוד תובעני, נשים אלה פעמים רבות ממשיכות להתאמן כל עוד ההיריון מאפשר זאת, וגם חוזרות להתאמן מאוד מוקדם ובעצימות גבוהה (בהשוואה לנשים שאינן עוסקות בספורט).

הוועד האולימפי פרסם ביוני האחרון, נייר עמדה ובו המלצות לגבי ספורטאיות, הריון ולידה. מאמר זה מסכם חמישה מפגשים של מומחים בינלאומיים מהתחום ובו המלצות שונות והנחיות לקהילה הרפואית ולספורטאיות עצמן.

המחקרים מראים שאם הספורטאיות מצליחות לשמר את שגרת האימונים שלהם בצורה מתונה לאורך תקופת ההיריון, הן יכולות לצפות לערכים אירוביים מכסימליים VO2max)  ) זהים לאלו שהיו להם לפני הלידה.

בהעדר התוויות נגד, בפרט בחודשי ההיריון הראשונים, הספורטאיות יכולות להמשיך להתאמן כרגיל אך נדרש מעקב רפואי אחר ערכים שונים. (הפירוט במאמר המלא).

להלן מספר דוגמאות להתוויות נגד להמשך שגרת אימונים:

◄ האטה בצמיחת העובר בהריון הנוכחי

◄ לחץ דם נמוך

◄ קיצור מוקדם של צוואר הרחם

◄ הריון מרובה עוברים בסיכון ללידה מוקדמת

► דימום מתמשך בטרימסטר השני או השלישי

◄ צירים מוקדמים בהריון הנוכחי

◄ חשש לקרע בשלייה

◄ יתר לחץ דם

◄ אנמיה חריפה

◄ מחלת לב

במאמר גם ניתנות הנחיות והזהרות לגבי מצבים ייחודים רבים כגון: היפרטרמיה – עומס חום. יש להימנע מטמפרטורת ליבה גבוהה מ 39 מעלות כי נמצאו מתאמים בין התפתחות פגומה של מערכת העצבים של העובר וטמפרטורת גוף גבוהה (נכון רק לטרימסטר הראשון).

באימונים המצריכים שכיבה על הבטן, מומלץ לשנות מנח זה לאחר שבוע 28 ולבצע תרגילים במנח צד או בשכיבה על הגב.

מומלץ להימנע לחלוטין בתקופת הריון מאימוני גובה (למעט נשים המתגוררות דרך קבע במקומות גבוהים, מעל 1500 מטר – 2000 מטר) מכיוון שבמצב היפוקסי, פעילות גופנית מורידה את זרימת הדם לרחם והשילוב של פעילות גופנית והיפוקסיה מוביל לירידה ברווית החמצן העורקי.

מבחינת הלידה, המאמר סוקר מצבים שונים כגון חזרה לאימונים לאחר הפלה, ניתוח קיסרי, לידה אפידורלית ולידה ללא כל התערבות.

חזרה לפעילות ספורט: הריון ולידה משפיעים על שרירי השלד של האם, מערכת הרבייה והנרתיק עברו סוג של פגיעה שניתן להשוות לפציעת ספורט. לכן ההתאוששות מאוד חשובה. ההחלטה לחזור לספורט דומה להחלטה לחזרה אחרי פציעה קשה. כאן נדרשת הקשבה, הדרגתיות ומתן זמן להתאוששות ממושכת מהרגיל. כלומר, בהתחלה העצימות והתדירות של האימונים צריכים להיות מאוד מתונים. לספורטאיות עילית מאוד קשה למתן את האימונים ולכן זהו התפקיד של מאמני הכושר וצוות הפיזיותרפיה לוודא שאין חזרה חדה לפעילות עצימה.

לגבי הנקה: ארגון הבריאות העולמי ממליץ להניק לפחות 6 חודשים. פעילות גופנית במהלך תקופת ההנקה היא בטוחה ומסייעת לספורטאיות לחזור למשקל תקין. ספורטאים עלית שחוזרות להתאמן בצורה אינטנסיבית עלולות לאבד יותר מדי משקל ולכן יש לפצות עם צריכת אנרגיה גבוהה יותר באמצעות תזונה נכונה ומבוקרת. ספורטאיות עשויות להרגיש נוח יותר להתאמן אחרי ההנקה וניתן לתכנן את שעות האימון בהתאם לשעות ההאכלה. ישנן חזיות הנקה ייעודיות שמותאמות גם לספורטאיות.

בהקשר לדיכאון לאחר לידה, ישנן מספר ראיות שמצביעות על כך שפעילות גופנית לפני, במהלך ואחרי ההיריון עשויה להפחית את הסיכון לדיכאון שלאחר הלידה. מעט מאוד ידוע לגבי דיכאון לאחר לידה בקרב ספורטאיות עילית. ייתכן שספורטאיות אלו יוכלו להיתרם מתמיכה נפשית כדי להתמודד עם הלחץ הקשור לחיים "החדשים" של התמודדות עם לחץ הקשור לאימונים ולביצועים ברמה בינלאומית והצורן והרצון להיות זמינה לתינוק הרך שזה עתה נולד.

לסיכום, מספר גדול של נשים העוסקות בספורט בצורה מקצועית מעוניינות להגיע לשיא הביצועים שלהן ולהתחרות בשנים האופטימליות לפוריות. המומחים קבעו כי קיים חסך גדול בממצאים מחקריים לגבי השפעת אימונים אינטנסיביים כמו גם המלצות על מינון עומסים במהלך ההיריון והשיבה לפעילות גופנית אחרי הלידה.

ההמלצות שניתנו במאמר מבוססות על חוות דעת של 16 מומחים בעלי שם ממדינות שונות בעולם המייצגים מערכות בריאות ותחומי מדע שונים נוספים. הוועד האולימפי הבינלאומי קורא לחוקרים לנסות ולבצע מעקב ורישום בינלאומי אחר אתלטיות בהריון כדי ללמוד בצורה שיטתית את התחום ולהסיק מסקנות מבוססות חקר ועובדות.