יאיר כרמלי אלוף ישראל בטניס שולחן – מרצה בחו”ל

כתבה - טניס שולחן - הרצאות - יאיר כרמלי

יאיר כרמלי מאיל”ן רמת גן, אלוף ישראל בטניס שולחן יצא לאחרונה לסבב של 15 הרצאות ב 10 ימים בניו יורק ושיקגו, שם ייצג את גדולים במדים ואת JNF .

שאלנו אותו מספר שאלות על ספורט פראלימפי ועל המסע.

מה הקשר שלך לספורט פראלימפי?

עד גיל 8 הייתי ילד כמו כל הילדים, פעיל ובריא לחלוטין אבל אז חליתי בדלקת קרום המוח, שהידרדרה ופגעה בי קשות. במשך חודשיים ישבתי על כיסא גלגלים מבלי יכולת ללכת או לדבר. המחלה פגעה במוטוריקה שלי, בשיווי המשקל, בקואורדינציה וגרמה לי לאפילפסיה, גם הזיכרון נפגע, הרפלקסים והדיבור לא חזרו להיות כבעבר. כעבור מספר חודשיים של שיקום, הגעתי הביתה צולע ובעל תנועה מוגבלת. זה היה מצב נתון שחשבתי שלא ישתנה בהרבה.

הייתי כמובן חסר חשק לכלום ההורים שלי עברו את התהליך יחד איתי בבית החולים והיו שבורים כמוני.

הספורט הציל את חיי. התחלתי לשחק טניס שולחן. בהתחלה כדי לשפר במקצת את תנועות הידיים והרגליים,  אך לאחר מספר חודשים התאהבתי בספורט הזה, והצטרפתי למועדון ספורט נכים ספיבק.

היום אני אלוף ישראל בטניס שולחן נכים קלאס 8, ליחידים ולזוגות.

איך משלבים בין ספורט לשירות בצבא?

לאחר שנה בשירות לאומי, השנה אני מתנדב לשירות צבאי. עכשיו אני לא מצליח להתאמן כמו פעם, אבל בכל זאת משתדל להתאמן בערבים – בדרך כלל ארבע-חמש פעמים בשבוע.

באיזה מסגרת נסעת לסבב ההרצאות?

לאחרונה הייתי בסבב הרצאות בארה”ב מטעם עמותת גדולים במדים וה JNF אלה הארגונים שדואגים לשירות צבאי של צעירים בעלי מוגבלויות שפטורים משירות בצבא. הרצתי 15 פעמים במשך הסיור שנמשך כעשרה ימים. הופעתי בפני תורמים בניו יורק ושיקגו, בין השאר נתתי הרצאה בביתו של קונסול ישראל בשיקגו.

מה היו התגובות להרצאות שלך?

אנשים שם היו מאוד צמאים לשמוע על כל מה שקשור לישראל ולצבא. הופתעתי לגלות עד כמה יהודי ארה”ב מעורבים במה שקורה בישראל, כמה אכפת להם ואיך הם מוכנים לפתוח את הלב לאורחים שמגיעים מישראל. במיוחד התרשמתי מהישראלים שחיים שם, איך שהם חיים ונושמים את ישראל, לרבים מהם יש ילדים שנמצאים בארץ ומשרתים בצבא. המארגנים אמרו לי שההרצאות היו מאוד מוצלחות. כמה מן ההרצאות שנתתי בפני קהל יחסית גדול, הסתיימו ב-standing ovation.

מה אתה ממליץ לילדים שרק מתחילים להתאמן בספורט פראלימפי ורוצים להגיע להישגים ספורטיביים?

החיים לפעמים מביאים אותנו למקומות שלא היינו רוצים להגיע אליהם… אבל לדעתי יש רק שני נתיבים: נתיב אחד זה לשקוע בתוך הבעיה ולהגיד לעצמך כמה שהחיים רעים אליי וכו’ וכו’, הנתיב השני והרבה יותר מומלץ לדעתי זה לקחת את עצמך בידיים ולעלות הכי גבוה שאפשר.

אני לא הייתי מאמין שאחרי 12 שנה של המחלה שגרמה לי להיות נכה אני אגיע להיות אלוף ישראל. ואני ההוכחה לכך שאם אני יכול כולם יכולים תאמינו לי ותאמינו בעצמכם ומפה השמים הם הגבול.

שתפו
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
הירשמו לניוזלטר שלנו
כתבות נוספות
סגירת תפריט