המצב הנפשי של ספורטאים וספורטאיות עם ליקויי ראייה

הרקע ליזמה לבצע את המחקר הינו העובדה שמעט מאוד ידוע על הבריאות הנפשית של אנשים עם לקויי ראייה העוסקים בספורט ומוכרים כספורטאים בעלי מסלול קריירה ספורטיבי ידוע. המחקר הנוכחי נועד להבהיר את מצב בריאות הנפש ואת הגורמים הקשורים אליו אצל ספורטאים אלו.

שיטה: המחקר הנוכחי היה מחקר המבוסס על שאלונים. 81 ספורטאים עם לקויי ראייה (גברים: 72.8%; הגיל הממוצע: 32.8 ± 12.0 שנים) העוסקים בענפי ספורט פראלימפיים: אתלטיקה (ריצות ומרתון), כדורשער, שחייה, כדורגל עיוורים וג'ודו היו משתתפי המחקר ממועדוני ספורט ברחבי יפן. מגוון סוגיות שונות נכללו בשאלונים כמו מידע דמוגרפי, פרטים לגבי ליקוי הראייה, רמות התחרות בהן הם משתתפים, גורמי לחץ בתחרות, תמיכה חברתית ומצב בריאות הנפש  באמצעות שאלון מתוקף  K6  ניתוחי רגרסיה בוצעו כשמצב בריאות הנפש הינו המשתנה התלוי ופרמטרים נחקרים אחרים כמשתנים בלתי תלויים.

תוצאה: 21% מכלל המשתתפים במחקר (11.9% מהגברים ו- 45.5% מהנשים) הראו מצב בריאותי נפשי גרוע. תוצאות ניתוח רגרסיה רבת-משתנים הראו כי "נשים", "הערכה גבוהה יותר מהסביבה כגורמי לחץ בתחרות", ו"תמיכה חברתית נמוכה יותר מבני משפחה" היו גורמי הסיכון לבריאות נפשית גרועה.

מסקנות: מצב בריאות הנפש בקרב ספורטאים עם לקויי ראייה עשוי להיות זהה למדי לספורטאים שאינם עם לקויי ראייה ולאוכלוסייה הכללית, וקשורים למגדר, לחץ הנובע מההערכה מהסביבה בזמן תחרות, והיעדר תמיכה חברתית מבני המשפחה. ההמלצות הינן לשים לב במיוחד לספורטאיות, ולשפר את יחס הסביבה אליהן כגורם לחץ בתחרות ואת התמיכה החברתית והמשפחתית לשמירה על בריאותם הנפשית של ספורטאים עם לקויי ראייה.