|  JoinUs

אלון דור און - מגשים את החלום


לכבוד זכיית קבוצתו של אלון דור און באליפות צרפת בכדורסל בכסאות גלגלים אנו מביאים כתבה שפורסמה בפברואר – לקראת משחקי הפליאוף בצרפת

האם אפשר לחיות חלום?  - אלון דור און, כותב מצרפת

מאז שעברתי לשחק ב-מו (Meaux) הקבוצה הצרפתית בפאתי פריז, אני מרגיש כאחד שחי את החלום.

דווקא ביום הולדתי ה-30, לאחר עשור של משחק, שכלל תואר ראשון ואליפויות במכללת ווייטווטר (Whitewater) האמריקאית והשתתפות מרגשת באולימפיאדת בייג'ין 2008, קיבלתי החלטה לא קונבנציונלית.

דווקא שנה לאחר שנולד בני הבכור, דווקא לאחר שהתחלתי להתבסס כלכלית והתחלנו כמו כל משפחה צעירה להתמסד ולהשתקע - דווקא אז קיבלתי (באישור האישה כמובן) החלטה להגשים חלום ישן של משחק מקצועני באירופה.

חלום בו אתה מתאמן, משחק, והופך חלק מקבוצת כדורסל נכים מקצוענית.

החלום הזה כולל מספר נכבד של אימונים שבועיים (חדר כושר, אימונים אישיים ואימונים קבוצתיים) ומשחק בכל שבת, פעם בבית ופעם משחק חוץ, אשר מצריך נסיכה ברכבת של שעתיים עד שש שעות בכל רחבי צרפת.

לצד החלק המופלא של הפיכת התשוקה של חיי למקור הפרנסה שלי, אני זוכה לבלות זמן רב ואיכותי בקרב משפחתי הקטנה. יחד עם האישה ועם להב בן השנה ו-4 החודשים (שרק לפני שבוע התחיל ללכת באופן עצמאי) אנו יוצאים לטיולי יום ברחבי פריז והסביבה, נהנים מימי כיף בדירה שלנו ובעיקר זוכים לראות את הילד המקסים שלנו גדל ומתפתח.

החלום בו פתחתי את רשמיי מהחווייה בצרפת נסדק מעט עם תופעת אירועי הטרור בחודשים האחרונים שהגיעו לשיא שפל בטבח במגזין העיתון הסאטירי והרצח הנורא במרכול הכשר בפריז.

כאשר הגעתי לצרפת ידעתי על העלייה באנטישמיות ועל הסכנה הגוברת לחיי יהודים וישראלים בגולה, אבל אנחנו הרי ישראלים, שלא נותנים לפחד מטרור להשפיע על חיינו (עזבנו לצרפת בימיו האחרונים של מבצע "צוק איתן").

האירוניה שנוצרה היא שכאשר עזבנו, הדאגה הייתה כלפי המשפחה, החברים ותושבי ישראל וכעת כל אלו דואגים לנו ולחזרתנו בשלום לישראל בבוא העת. אנו מקווים שיחזור השקט לצרפת ותשוב הרגיעה.

אני כותב מילים אלה בשלב מחצית העונה, לאחר נסיעת רכבת חזרה ל-מו מ-"חוף התכלת" (cote d'azur) אחרי ניצחון עיקש מול מחזיקת הגביע הייר (Hyeres) בתוצאה 70-64 לאחר פיגור של 3 נקודות במחצית.

כרגע הקבוצה שלנו ממוקמת במקום הראשון עם מאזן בלתי נתפס של 12 ניצחונות מול 0 הפסדים. באופן אישי, בשלושת משחקי העונה עד היום, שניצחנו בהפרש ממוצע של 4 נקודות, יש לי ממוצע של 22 נקודות, 10 ריבאונדים, 10 אסיסטים ו-3 חטיפות למשחק!

בשלב זה של העונה, התארים והרגעים המכריעים של השנה נמצאים מעבר לפינה כאשר הרמה והלחץ מטפסים ועולים.

מצד שני, החיבור עם השחקנים והצוות הולך ומשתפר ואני גאה בכל מי שיושב איתי ברכבת היום (בנוסף לשחקן שנשאר בבית בעקבות פציעה) על הדרך שעשינו עד כה. ההצלחה שלנו לא מובנת מאליה. שחקן ספרדי שהיה אמור לפתוח איתנו את העונה הצטרף רק לאחר חופשת החורף. אנו מנהלים אימונים בשתיים-שלוש שפות (ועברית היא לא אחת מהן), והקבוצה שינתה פניה משנה שעברה במספר אופנים (קצב וסגנון משחק, שחקנים שונים ועוד). למרות כל האתגרים נוצרה חבורה מלוכדת שתילחם השנה על כל תואר אפשרי (אליפות וגביע מקומיים יחד עם מדלייה בגביע אירופה למועדונים).

בניגוד לסטיגמות על הצרפתים, אנו עטופים באנשים מאוד נחמדים, אכפתיים אשר הצלחת הקבוצה מוערכת על ידם וחשובה להם. הברכות והשיחות עם האוהדים לאחר כל משחק בית לצד ארוחות משותפות עם החברים מהקבוצה וההווי בזמן הנסיעות יוצרים חברות איתנה. כמובן שההצלחה על המגרש מסייעת, אך החיבור והשותפות יעזרו להתמודד גם ברגעים שאינם אפופי ניצחונות.

כעת הפנים קדימה ובדרך ישנן מספר מטרות: מוקדמות הגביע הצרפתי בסוף ינואר, משחק מול האלופה לה-קאנט La Cannet)), מוקדמות גביע אירופה ואז הגמרים השונים, ושם תימדד ההצלחה האמיתית של העונה.

גמר הגביע וגמר האליפות הם שני משחקים בודדים בהם קבוצה יכולה לצאת עם דאבל או ללא תואר
כלל. מעט אכזרי אבל זה הספורט.

אנו מחויבים ומכוונים לסיים עם הדאבל, להצליח בזירה האירופית ולהמשיך את העונה
המוצלחת (עד כה!)..

אפרופו גביע אירופה בחודש מרץ בסרדיניה שבאיטליה, ביום שישי (ה-13) בערב, ייערך משחק בין מו לקבוצתי הקודמת, בית הלוחם ת"א. במשחק הזה אשחק נגד המאמן וחברי לנבחרת ישראל ונגד חברי לקבוצה בשלוש השנים האחרונות בהן זכינו ב-5 תארים. רק מכתיבה על זה אני מתרגש ומצפה לאחד מרגעי השיא וחוויה מיוחדת במינה בקריירה שלי ככדורסלן.

לצד כל המטרות הקבוצתיות ב-מו, מטרת העל היא הצלחת נבחרת ישראל בכדורסל בכיסאות גלגלים שתתמודד עם עוד 11 נבחרות על חמישה (!) מקומות לאולימפיאדת הנכים ב-ריו 2016.

להגיע לריו עם נבחרת צעירה יחסית מול אריות אירופיים כמו צרפת, איטליה, הולנד, גרמניה ואנגליה, יכול להיות חלום שמתגשם. הסיכויים לא לטובתנו (אנחנו ממוקמים 12 כרגע) אך כמו שכתבתי - אני כאן בשביל להגשים את החלום ומאמין בכל ליבי שהוא יתגשם ונבחרת ישראל בכדורסל בכיסאות גלגלים תצעד בטקס הפתיחה בריו 2016.

אפרד בברכה לשנת 2015 מוצלחת, עתירת הישגים בספורט לצד שקט וביטחון לעסוק במה שאנחנו כל כך אוהבים.

שלכם מ-מו, צרפת,      אלון דור-און